טנטרה היא מסורת רוחנית ופילוסופית שמקורה בהודו ששורשיה בקורפוס הסנסקריט המכונה הוודות. טנטרה היא תרגול חוויתי הפועל בו זמנית ברמה הפיזית, הנפשית והרוחנית ומבקש לשחרר את המתרגלים מאילוצי העולם החומרי. באמצעות תרגולים שונים כגון מנטרה, מודרות והדמיה, מתרגלים מסוגלים להשיג הבנה עמוקה יותר של עצמם, של העולם החומרי ושל האלוהי.
טנטרה היא מילה עתיקה בסנסקריט שמשמעותה "לארוג" ו"להאריך". זהו מונח המתאר מערכת של מנהגים, טקסים ואמונות הקשורים קשר הדוק להינדואיזם, אם כי עם כמה השפעות בודהיסטיות והבחנות מסוימות מצורות הינדיות פוריטניות יותר. מאז לפחות 500 יוסף, טנטרה היא מערכת הוליסטית של תרגולים, טקסים ואמונות רוחניות שהייתה לה השפעה פנומנלית בהודו ועכשיו היא מתחילה למצוא חסידים ברחבי העולם.
מתרגלים טנטריים מאמינים שבסופו של דבר, העולם החומרי והצורות הפיזיות שלנו קיימים כשלוחה של האלוהי. לכן, באמצעות תרגול טנטרי של יאנטרה, המשלב דיאגרמות, הדמיות וסמלים מקודשים, מתרגלים יכולים לשחרר את התפיסות המגבילות שעשויות להרתיע אותם מלהצטרף מחדש לאלוהי. רעיון זה נתמך עוד יותר באמצעות תרגולים טנטריים מתקדמים שונים כגון מדיטציה וחקירה עצמית. תרגולים כאלה עוזרים למתרגלים לחקור את האנרגיות והרגשות העדינים שלהם (סמסקרות) כדי לפרק את ההחזקה שלהם לעולם החומרי.
אמונות טנטריות רואות בגוף מיקרוקוסמוס של היקום בכללותו. זו הסיבה שהטנטרה שמה דגש כה רב על הגוף הפיזי ועל האנרגיות המעודנות שלו; כאשר המתרגל מסוגל ליצור הרמוניה בין האנרגיות שלו לבין אלה של היקום, הוא יכול לחוות שחרור ואחדות אלוהית. לכן, תרגולים טנטריים רבים כגון האטה יוגה, נשימת קונדליני ותנוחות גוף אסטרטגיות שונות (אסאנות) משמשים למעשה כדי לגשר על הפער בין הגוף לעולם הרוחני, ולקדם תחושת אחדות בין השניים.
טנטרה אינה קשורה למיניות אלא במובן סמלי, אם כי פרקטיקות מיניות מסורתיות מסוימות עשויות להיות משולבות מדי פעם כדי לקדם אחדות בין בני זוג. במקום זאת, זהו יותר תרגול רוחני המבקש לפענח את שורשי המתח הפסיכולוגי שגרמו למתרגל סבל או חופש. ניתן להשוות זאת לרעיון ההארה של הבודהיזם, שבו אומרים שהסבל נובע מהיצמדות לעולם החומרי. טנטרה משתמשת בתרגולים רוחניים ויוגיים שונים על מנת להתגבר על מכשולים אלה.
יש לציין כי תרגול טנטרי ממקד מחזורים של חזרה (כגון אלה בצורה של שירת מנטרות, או באמצעות תנועות גוף ספציפיות). זה מסמל כיצד במהלך חייו של אדם, מחשבותיו, רגשותיו ואמונותיו עשויים להפוך לדפוסים מחזוריים של משיכה וסלידה מהאלוהי. לכן, על ידי חזרה איטית וסבלנית על תרגול טנטרי מסוים – בין אם זו מנטרה, אסאנה, הדמיה או מודרה – אפשר לשאוף להשתחרר מדפוסים אלה של ניתוק ולהתקדם צעד אחד קרוב יותר לעבר מימוש רוחני.
בסופו של דבר, טנטרה אינה מטיפה לדת מסוימת ולכן היא כל כך מושכת מתרגלים מודרניים. במקום זאת, זוהי מערכת של מושגים ופרקטיקות רוחניות ופילוסופיות המשמשות לקידום שחרור עצמי והארה. באמצעות הרגעת הגוף והרגעת הנפש, ניתן להתחבר לאנרגיה האלוקית הפנימית הקיימת בתוך כולנו, ובה בעת להשתחרר מהחרדות והלחצים של העולם החומרי. שילוב זה של תורות עתיקות ויכולת הסתגלות מודרנית הוא שגרם לתרגול הטנטרה להשפיע השפעה כה עמוקה ומתמשכת על תת היבשת ההודית, ולהמשיך את התפשטותה הבלתי נמנעת ברחבי העולם.
